רצח הנערה שקד שלחוב עלה בימים האחרונים שוב לכותרות לאחר שבית המשפט המחוזי בבאר שבע זיכה את שני הנאשמים ברצח מחוסר ראיות. לא רק נוכח פניהם המיוסרות של הוריה, קשה היה לקבל את חוסר האונים של מערכת המשפט הפלילי, שלא הצליחה לשים בתוך סוגר ובריח את מי שלחץ על ההדק וירה את הכדורים הקטלניים שקיפדו את חייה של נערה בת 16 חפה מכל פשע.
ע”פ הכרעת הדין, כתב האישום כלל שני אישומים:
1. הראשון ניסיון לחסל את שלום דומרני, איש העולם התחתון של אשקלון, בשותפות עם ירון סנקר, שהפך אח”כ להיות עד-מרכזי נגד הנאשמים.
2. באישום השני תכנון לחסל איש עולם תחתון, ובטעות הרגו את הנערה שקד שלחוב ז”ל.
רצח זה בוצע ללא מעורבותו של עד-המרכזי אך, לטענתו, הנאשמים סיפרו לו עליו לאחר מכן. ראיות התביעה התבססו על עדותו של עד-המרכזי ועל חיזוקים שונים ושקרים של הנאשמים (אך לא ראיות ישירות הקושרות אותם לרצח).
ביהמ”ש המחוזי זיכה אותם מהאישומים נוכח אי מתן אמון בעדותו של עד-המרכזי, עבריין בכיר (הורשע במס’ ניסיונות לרצח ועוד), שהיא הראיה המרכזית, שהוכחה כבלתי אמינה.
שאלות לדיון
למה משטרת ישראל דיברה בשני קולות ?
מדוע לא נחתם הסכם עד מדינה (במידה והיה נחתם ייתכן והייתה הרשעה )?
מתוך הכרעת דין פ”ח 994/04 בית משפט מחוזי ב”ש דברי השופט נ.הנדל: “הקטע הובא במטרה להדגיש שתי תופעות שליוו את החקירה: הן סנקר והן המשטרה מדברים בשני קולות או לפחות בשני כיוונים. סנקר – מציג את עצמו כפועל מכוונה טהורה אך גם מנסה לקדם את עניינו. המשטרה – מסבירה לו שאין אישור מהפרקליטות לנהל מו”מ אך יחד עם זאת, מדגישה בפניו כי זהו המצב נכון לשלב זה והוא עשוי להשתנות גם בשל מאמצי המשטרה.
העניין מודגש ביתר שאת שכן, באותו היום – 6.5.04. הוחלט בפרקליטות המדינה שלא לנהל מו”מ עם סנקר. חרף האמור וכפי שייראה בהמשך, המשטרה הציגה בפני סנקר את האפשרות של ניהול מו”מ בו יזכה בטובת הנאה “כפתיון לדג”. למשל, כבר למחרת מוסר מגר לסנקר “שאנו עושים עבודתנו בקשר עם הפרקליטות ושיש צורך להמתין בסבלנות” (נ/24). בעדותו בבית המשפט מגר אף לא הכחיש שהוא הטעה את סנקר. ”