הסכמי הסגרה משתנים ממדינה למדינה. לכל מדינה יש הסכמי הסגרה עם מדינות אחרות בהתאם לכל מני משתנים, וביניהם גם המצב הדיפלומטי והיחסים מול המדינות האחרות.
הסכמי הסגרה מסייעים רבות ברגע שאזרח עבריין נמלט לחו”ל, בניסיון לברוח מהעמדה לדין ועונש במדינת האם שלו. זו הסיבה שרוב המדינות מנסות להגיע לכמה שיותר הסכמי הסגרה עם מדינות אחרות.
לישראל יש אמנם הסכמי הסגרה עם לא מעט מדינות, אך מצד שני, יש הימנעות מכוונת של ממשלות ישראל לדורותיהן מחתימה על הסכמי הסגרה עם מדינות שהחוקה והמשפט שלהם לא עולים בקנה אחד עם אופי החוק והמשפט בישראל. כלומר, למרות חשיבותם של הסכמי הסגרה, עדיין יש לבדוק היטב לפני שחותמים הסכם עם מדינה נוספת, ויש לברר את כל הפרמטרים וההשפעות שיהיו להסכם הסגרה שכזה.
עם אילו מדינות אין לישראל הסכמי הסגרה?
אז כפי שהסברתי – הסכמי הסגרה? לא בכל מחיר.
יש יותר מדינות בעולם שלישראל אין עימם הסכמי הסגרה מאשר להיפך. אזורים נרחבים בעולם אינם נכללים בין הסכמי ההסגרה של ישראל כמו למשל: מדינות דרום אמריקה, מדינות אפריקה (להוציא את דרום אפריקה), חלק ממדינות אסיה ועוד. ברשימת המדינות שאין לישראל הסכם הסגרה ניתן למצוא את:
- ברזיל
- קובה
- פרו (אתייחס אליה בהמשך)
- אורוגוואי
- סוריה
- עיראק
- סודן
- נמיביה
- לבנון
- אירן
- צ’ילה
- וונצואלה
- לוב
- תוניסיה
- אוגנדה
- אלג’יריה
- פקיסטן
- רואנדה
- קניה
…והרשימה עוד ארוכה ארוכה. רוב מדינות העולם פתוחות בפני עבריינים ישראלים.
אם אין הסכם הסגרה – לא יסגירו?
נכון שהסכם הסגרה מאפשר סיכוי גבוה לקבלת העבריין בחזרה למדינת האם, שדורשת את הסגרתו, אבל יש מקרים בהם למרות הסכם הסגרה לא מתבצעת בסופו של דבר ההסגרה, בשל בעיות משפטיות וחוסר תיאום משפטי בין המדינות. לעומת זאת, יתכנו לעיתים רחוקות מקרים בהם למרות שאין הסכם הסגרה עם אותה מדינה, בסופו של דבר יוסגר העבריין לאחר משא ומתן בין שתי המדינות.
המקרה האחרון, שהתפרסם, של השופט בדימוס, דן כהן, שברח לפרו – מהווה דוגמא למדינה איתה אין לנו יחסי הסגרה, אולם בכל זאת ישראל הגישה לשלטונות פרו בקשת הסגרה. לאחר שרשויות התביעה בפרו בדקו את החומר המשפטי, הועברה הבקשה לבית המשפט הפרואני. מכאן היתה הדרך קצרה למאסרו של השופט בדימוס.
יצירת קשר בוואטסאפ