במשך שלוש שעות עמד הנשיא לשעבר על הדוכן בקריית מלאכי וניסה לשכנע אותנו בחפותו תוך התנחות בפקרליטות. לא היה לנאום כל קשר או השפעה על ההליך המשפטי הפלילי, אבל יש לי שלוש נקודות התייחסות בהקשר היבט זה:
1. טענת? תוכיח!
“חבל התלייה שלי הוא חבל ההצלה של מזוז”, אמר. כדי להעלות טענה זאת צריך להוכיח אותה. באותה מידה, קצב נאשם בעבירות מין ועדיין המדינה צריכה להוכיח את האשמות .
כל טענה שנטענת בהליך משפטי צריכה להיות מוכחת ,לא ניתן להעלות טענות שהן בגדר השמצות מבלי לבסס אותן בראיות מוצקות .
הטענה כלפי מזוז אינה יכולה להיות טענת הגנה מכיוון שלא מזוז הוא המתלונן.
2. פנית לרשויות החוק? קח בחשבון שתיחקר!
כזכור, כל הפרשה התחילה בתלונתו של קצב בפני היועץ המשפטי לממשלה. כל מתלונן צריך לדעת שכאשר נפתחת חקירה ייתכן ויתגלו דברים שלא רצה שיתגלו. זו מהותה של החקירה הפלילית – לבדוק את כל הכיוונים ולהגיע לחקר האמת
3. אין ראיות – אין טענות!
קצב טוען שמתנכלים לו? כדי להוכיח התנכלות הוא צריך להציג ראיות תומכות. אין ראיות – אין טענות!
ומשהו לגבי עינוי הדין:
הנושא היחידי שנטען לטעון הוא מדוע ישנו עינוי דין ? מדוע לקח כל כך הרבה זמן להגיע להחלטה אחרי שהסדר הטיעון בוטל?
בתחילת הפרשה היו מספיק ראיות בכדי להגיש כתב אישום. אז נכון, הוחלט על הסדר טיעון – אך למה הגשת כתב אישום לוקחת כל כך הרבה זמן ?
במשטרה ובפרקליטות מצויים מאות “תיקים רדומים”. לפעמים יש להמתין שנה ויותר עד שתהיה החלטה סופית בתיק – לסגור, או להגיש כתב אישום. בנתיים האזרח תלוי באוויר ,התיק מופיע במסוף המשטרתי כמב”ד (ממתין לבירור דין) וכך לא מתאפשר לאזרח להוכיח את צדקתו (במידה ויוגש כתב אישום).
הוא גם אינו יכול להגיש בקשה למחיקת התיק מהרישום המשטרתי (כאשר התיק נסגר מחוסר ראיות או חוסר עניין לציבור ). גם מצד המדינה השיהוי הזה יהיה לרועץ כאשר יוגש כתב אישום, ולו מהסיבה שאחד הטיעונים המרכזים לטובת ההגנה הוא שעבר זמן רב ממועד ביצוע העבירה.
יצירת קשר בוואטסאפ