עו”ד נוגה ויזל: אישור חוק האזיקונים – כניעה לתעמולה מגדרית

בשבועות האחרונים אנו עדים לתעמולה מגדרית של ערוצי התקשורת, אשר מציגים נתונים סטטיסטיים העוסקים באלימות של גברים כלפי נשים במשפחה. בתקשורת אף מכנים זאת “מכת מדינה”, תוך כדי זה שהם מציגים נתונים על 20 נשים אשר נרצחו בשנה האחרונה. האמנם מדובר במכת מדינה אמיתית או שערוצי התקשורת רק מטים את נתוני הסטטיסטיקה על מנת לייצר אייטם עסיסי לציבור?

כשעוברים על הנתונים של משטרת ישראל, אנחנו מגלים שבשנת 2018, נכון לרגע זה, 6 נשים נרצחו השנה ע”י בני זוגם או בני זוגם לשעבר. נתוני רצח נוספים מראים לנו שגבר מטירת הכרמל נרצח ע”י בת זוגתו בדקירות סכין מבלי היסטוריה של אלימות במשפחה. מתוך 16 נשים שנרצחו ע”י קרובי משפחה בכל המינים, שתי נשים נרצחו בידי הבנות שלהן, אישה זקנה נרצחה בידי הבן שלה, שתי אחיות נרצחו בידי אח עם בעיות פסיכיאטריות ועוד מקרים בודדים שבהם הרצח לא היה קשור ליחסי גבר-אשה.

כשבוחנים את כל העובדות, עולה השאלה: האם האלימות במקרים האלו באמת ממוקדת כלפי נשים? בהשוואה למדינות אחרות (באופן יחסי), מספר הרציחות של נשים ע”י גברים בקשר זוגי הוא הוא נמוך מאוד, מדובר על רצח 1 למליון בשנה. כל זה מראה לנו שאנחנו לא באמת במשבר. אין מלחמה, והמציאות המצטיירת בערוצי החדשות, היא לא יותר מסיפור ממוצא שאין לו כל בסיס.

במחקרים שנערכו על יחסי גברים ונשים במשפחה, הוכח כי רמת האלימות בין בני הזוג היא שווה. נשים הן לא פחות אלימות כשמדובר במערכות יחסים. ההבדל העיקרי בתוצאות בפועל, הוא בנזק המוגבל שאותו האשה יכולה לגרום לגבר.

עו”ד נוגה ויזל על חוק האזיקונים

על פי הצעת החוק של ח”כ תומא סלימאן, האזיקונים האלקטרוניים הם עבור מי שהוצא נגדו צו הרחקה, על מנת לוודא כי הצו אינו מופר. במקרה בו צו ההרחקה מופר, יעבר דיווח למשטרה, ומתבצעת הזהרה לגורם המתלונן בזמן אמת. האזיקונים האלקטרוניים, ככל הנראה יולבשו על קרסול המורחק, בזמן שהקורבן יקבל מכשיר אשר מתריע במידה והמורחק מתקרב לאזור. מדובר בחוק משפיל ומפלה. החוק הזה נוצר אמנם עבור בני זוג אשר קבלו צו הרחקה, אך התוצאות האמיתיות של החוק, הם שימוש לרעה בחוקים על מנת להרחיק את אחד ההורים מהילדים, תלונות שווא שקריות, פגיעה במצב הנפשי עקב אכיפת יתר מיותרת ועוד

לא ידוע אם החוק הנוקשה הזה באמת מונע אלימות. גם במידה והוא מונע אסון, יש לו פוטנציאל לגרום לאסונות קשים לא פחות. בחוגי הפמיניסטיות, אלה טוענות מזה שנים כי רק 2% של תלונות שווא בעבירות המין. זהו נתון לא נכון! חקר של פורום קהלת מ-2016 מראה בבירור שמדובר בשיעור באחוז הרבה יותר גבוהה – 

מתוך המחקר: “המקור לטענה שהיקף תלונות השווא בגין אונס הוא  2% הוא ספרה של העיתונאית סוזן בראונמילר (Brownmiller )משנת 1976 .מעבר לעדות זו של בראונמילר לא נמצא כל ביסוס למיתוס על 2% תלונות שווא… מחקר של FBI שלפיו שיעור תלונות השווא מתוך כלל התלונות שהוגשו על אונס הוא בין 8% ל-20% .מחקרים אחרים מצאו כי היקף תלונות השווא בגין אונס עומד על יותר מ 40%”.

באשר לתלונות שווא של אלימות גברים נגד נשים שאינן מיניות, אין היום נתונים מחקריים, אך לפי מחלקת המידע והמחקר של הכנסת, בישראל מוגשים כתבי אישום בכ-16% בלבד, מהתלונות על אלימות במשפחה.

אם חוק האזיקונים יאושר, הוא יסמל כניעה לתעמולה מגדרית. כמובן שיש גברים פושעים, אלימים, ויש כאלה המאבדים את שפיותם, אבל לפי מה שאנחנו רואים, ברוב המדינה, מדובר על גברים נורמלים. לא ברור למה ארגוני הנשים עובדים כל כך קשה על מנת לייצר ממונת מצב של גברים מכים, אך מה שברור במקרה הזה, הוא שקידום חוק האזיקונים בכנסת מתבסס על נתונים שקריים, מוטים ולא מוסריים.