עבירות שוחד – החופש חשוב מכסף

עבירות שוחד הן מסוג העבירות הפליליות היותר נפוצות ושכיחות במדינה. ההגדרה של עבירות שוחד היא: קבלת כסף או הטבות שניתנו במטרה אחת ברורה – להשפיע על החלטה של אדם מסוים לכיוון הצד שהציע שוחד בתמורה. סוג האנשים המבצעים עבירות שוחד הם אנשים בעלי כוח והשפעה בחברה, במוסדות ואפילו בממשלה עצמה.

עבירות שוחד הן עבירות פליליות לכל דבר!

עבירות שוחד הן עבירות פליליות נפוצות ביותר, וקיימת התייחסות אליהן אפילו בתורה ובתלמוד. עבירות אלה מהוות פגיעה משמעותית באמות המוסר של אדם, שהן הבסיס לקיומה של חברה נורמטיבית, ולכן הן זוכות לטיפול נרחב ומחמיר על ידי רשויות החוק בישראל.

אילו סוגי עבירות שוחד קיימות?

חוק העונשין מחלק את עבירות השוחד לארבעה סוגים שונים ועל כל אחד ניתנת ענישה שונה בהתאם לחומרת העבירה שבוצעה. ארבעת הסוגים הם: לקיחת שוחד, מתן שוחד, שוחד בתחרויות ו-תיווך לשוחד.

לקיחת שוחד – בתמורה לביצוע פעולה של אדם בעל כוח במקום מסוים כגון: השפעה, השהייה, הטעיה, האטה, העדפה או אפלייה – יקבל אותו מבצע העבירה כסף או שווה ערך לכסף או כל סוג אחר של הטבה.

מתן שוחד – עבירה פלילית שכוללת נתינת כסף, שירותי מין או טובת הנאה אחרת, בשביל להבטיח שמקבל השוחד יבצע פעולה הרצויה על נותן השוחד. העונש לפי חוק העונשין על עבירה פלילית זו הוא מחצית מתקופת המאסר שתינתן למקבל השוחד.

שוחד בתחרויות – לא פעם שמענו על שחקני כדורגל שמכרו משחקים ובעצם השפיעו אל תוצאת המשחק. זה בדיוק ההסבר לעבירה הפלילית של שוחד בתחרויות.

תיווך לשוחד – אדם אשר היה גורם מקשר בעת הצעת השוחד. אותו אדם נחשב למקבל השוחד ועונשו בהתאם לזה שקיבל את השוחד.

על פי החוק – אדם המציע שוחד, גם אם הצעתו נדחית, נחשב כמבצע עבירה פלילית לכל דבר!

כאמור, במדינת ישראל התופעה של נתינת שוחד והשפעה על מינויים פוליטיים הינה תופעה מוכרת וידועה. מערכת המשפט בישראל מאוד מחמירה עם נאשמים בביצוע עבירות שוחד. ניתן לראות זאת לפי מספר מקרי שוחד שפורסמו לאחרונה בעיתונות.

ומה זה שוחד? האם שוחד חייב שיהיה בכסף?

בהחלט לא! סעיף 293 לחוק העונשין תשל”ז 1977 קובע:

” 293. אין נפקא מינה בשוחד –

(1) אם היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת;

(2) אם היה בעד עשיה או בעד חדילה, השהיה, החשה, האטה, העדפה או הפליה לרעה;

(3) אם היה בעד פעולה מסויימת או כדי להטות למשוא פנים בדרך כלל;

(4) אם היה בעד פעולה של הלוקח עצמו או בעד השפעתו על פעולת אדם אחר;

(5) אם ניתן מידי הנותן או באמצעות אדם אחר; אם ניתן לידי הלוקח או לידי אדם אחר בשביל הלוקח; אם לכתחילה או בדיעבד; ואם הנהנה מן השוחד היה הלוקח או אדם אחר;

(6) אם תפקידו של הלוקח היה של שררה או של שירות; אם היה קבוע או זמני ואם כללי או לענין מסויים; אם מילויו היה בשכר או בלי שכר, אם בהתנדבות או תוך קיום חובה;”