ירון כהן (שם בדוי) היה בן שבע עשרה בלבד כשהוגש נגדו כתב אישום בגין אינוס בנסיבות מחמירות. ירון היה באותה העת נער נורמטיבי לכל הדעות, תלמיד מצטיין שמעולם לא היה מעורב בתקרית אלימה ומעולם לא פגע באיש. המתלוננת בת ה-16 שהגישה את התלונה טענה כי ירון קיים עמה יחסי מין במקלט בית הספר בזמן שחבריהם צפו במתרחש מן הצד.
מאחר ובית המשפט קבע כי לא ייתכן שהיחסים התבצעו בהסכמתה של הנערה, ירון הורשע בביצוע העבירה החמורה ונשלח לכלא לארבע שנים ארוכות. כאשר השתחרר מבית הסוהר, חבריו לכיתה כבר סיימו את הצבא ותכננו את הטיול הגדול למזרח אבל ירון לא הצליח להשתלב באף מסגרת חברתית או תעסוקתית והדרדר במהירות לחיי הפשע. תוך חודשים ספורים מהיום בו השתחרר מן הכלא, נעצר לאחר ניסיון פריצה כושל לבית עסק ומצא את עצמו חיש מהר מאחורי סורג ובריח.
החמרה בענישה אינה מפחיתה את רמת הפשיעה
כיום כאשר אנחנו קוראים בעיתונים על אדם שביצע עבירות מין, המחשבה הראשונה שעולה במוחנו לרוב היא שמן הראוי להפריד אותו מהחברה ולשים אותו מאחורי סוגר ובריח. עם זאת, חשוב להבין כי לא בהכרח מדובר על הצעד הנבון והחכם ביותר עבור העבריין המורשע ואף עבור החברה.
כיום ישנה הסכמה בתחום המחקר הקרימינולוגי כי החמרה של עונשי המאסר לא מובילה להפחתת הפשיעה. חשבו על כך בעצמכם, האם הגבר המכה יחשוב שנית לפני שיתפרץ על אשתו בחמת זעם ובאלימות במידה והעונש על אלימות משפחתית היה גבוה יותר?
כמו כן האם אדם שמסוגל להתעלל מינית בבנו הצעיר יחדל ממעשיו או יימנע מהם לו העונש על עבירות מין יהיה מספר שנים רב יותר בכלא? כמובן שלא. אי לכך, אני מאמינה שהדרך הנכונה לנהוג בעברייני מין מורשעים היא דרך השיקום.
אף מאסר לא נמשך לנצח
נכון, אמנם במקרים נדירים ביותר עבריינים מורשעים אכן צריכים לבלות את שארית חייהם מאחורי סורג ובריח, אבל ברוב המוחלט של המקרים תוך מספר שנים ולעתים אף למטה מכך עברייני המין יוצאים לחופשי. ואז נשאלת השאלה, איזה אדם מעוניינת החברה לקבל לחיקה עם תום תקופת המאסר, האם היא מעוניינת שירון יחזור לחברה לאחר שבילה מספר שנים בחברת עבריינים מורשעים והכיר את חוקי הכלא הנוקשים מקרוב או שמא תשמח יותר לקבל את ירון לאחר שעבר תהליכי שיקום מקצועיים ומגוון של טיפולים פסיכולוגיים איכותיים?
כעורכת דין פלילית שמייצגת לא אחת קטינים שהואשמו בביצוע עבירות מין אני מאמינה כי חשוב להטיל על עברייני המין את העונשים להם הם ראויים, אך מאמינה גם שבמקרים רבים מאוד יש לשים את הדגש על שיקום במקום על ענישה לטובת העבריין ולא פחות מכך, לטובת החברה כולה.