בימים האחרונים התפרסמו שתי ידיעות על גזרי דין של מאסר הניתנו לשוטרים שפעלו באלימות קשה כלפי אזרחים. בתחום המשפט הפלילי המשטרה נמצאת בצד של החוק, אבל מה קורה כשהיא נמצאת בצד השני?
לצערי, במקרים רבים אני מטפלת בפניות של לקוחות שספגו אלימות משוטרים. במקרים כאלה, לא מדובר במצב רגיל של עבירות אלימות במשפט הפלילי. כדי להוכיח את הטענה כי לקוח ספג אלימות משוטרים, צריך לנהל “משפט זוטא” – משפט קטן שמתנהל במהלך התיק העיקרי.
מאוד קשה להוכיח את העוול שנעשה לאזרח, מכיוון שאין מספיק ראיות להוכחת הטענה. לאחרונה ניתנו שני פסקי דין תקדימים בנושא אלימות שוטרים.
עבירות אלימות שוטרים – תקדימים
בית משפט המחוזי קיבל את ערעורה של היחידה לחקירת לשוטרים (ניתן ביום 22.04.09 ), שהחמירה בעונשם של שוטר ושותפו וזאת בגין תקיפת אזרחים תמימים . בית משפט המחוזי גזר עליו שנת מאסר בפועל (בשלום נגזרו עליו עבודות שרות בלבד).
בפסק הדין מצטט השופט פינקלשטיין את דברי המדינה (המערערת- מח”ש) בנימוקי הערעור לפיהם תופעת אלימות של שוטרים הינה רחבת היקף הרבה יותר ממסת התיקים המגיעים לבתי המשפט וזאת בין היתר בשל קשר השתיקה בין השוטרים, קשיים ראייתיים וכו’. יודגש שבית משפט לא נתן משקל לעובדה שעברו כ-6 שנים מיום ביצוע העבירה והנאשם סיים לרצות את העונש לפני שנתיים בנוסף בית משפט לא נתן משקל לחרטה .
להפריד את מח”ש מהמשטרה
הבעיה העיקרית במקרים של עבירות אלימות שוטרים היא שהיחידה לחקירת שוטרים אינה פועלת במרץ נגד התופעה האיומה. מערכת אכיפת החוק אינה מספקת משאבים כדי להעמיד לדין את השוטרים שנוהגים באלימות כלפי אזרחים, למשל: לשתול חוקרי מח”ש ביחידות המשטרה (רצוי שהדבר יעשה בשיתוף פעולה עם המפכ”ל ופורום הקצינים בדרגות ניצב), להתחזות לחשודים לבצע פרובוקציה ולראות כיצד השוטר פועל ועוד.
בעיה נוספת שחוקרי מח”ש הם שוטרים בעצמם ומקבלים משכורת מהמשטרה. במקרים רבים, בסיום השרות של חוקרי מח”ש הם חוזרים למשטרה ולכן ישנה בעיה שמדובר בגוף שחוקר את עצמו.
המסקנה היא שחובה להפריד את היחידה מהמשטרה.
יצירת קשר בוואטסאפ