האישה חוזרת בה? בעיה שלה… האישה חזרה בה מתלונת שווא על בעלה. האם השוטרים יבטלו לאלתר את התלונה? האם הם מאמינים לכנות כוונותיה? התשובה- לצערנו- שלילית
זה עלול לקרות במשפחות “הכי טובות,- במירכאות ובלעדיהן. בביתו של השכן ואף- תתפלאו?!- בבית שלכם. האדם שאינו מסוגל לפגוע אפילו לא בזבוב מסוגל, כפי שיתברר ויאושש או יופרך, מסוגל, אולי, לפגוע גם בפיל…
ויכוח שגרתי בין בני זוג על עניין של מה- בכך מתלהט. צעקות הדדיות. איום במכה, אולי גם דחיפה קלה. שכן ששמע צעקות מזמין משטרה או שמי מבני הזוג מגיש תלונה. ייתכן כי מוצא צו הרחקה לתקופה מוגבלת ולאחריה שבים החיים למסלולם. מה שהיה- היה כלא היה.
מדוע שוטרים מסרבים לבטל תלונה על אלימות?
קולה של האישה נשמע בטלפון חלש אך נחרץ. היא הודיעה כי הגישה לפני ימים אחדים תלונה נגד בעלה בגין תקיפה אבל במחשבה שנייה, רגועה, בחרה לבטל את התלונה ונתקלה בסירוב המשטרה להיענות לבקשתה. היא ביקשה עזרה. תחנוניה לא הועילו, אף שהסבירה להם כי היתה אי הבנה וכי על אף הוויכוח הסוער היא הבינה ,כבר בעת הגשת התלונה, שנבעה, כאמור, מסערת רגשות, כי שגתה. היא הבינה את המחיר שעלול להיגבות ממנה ובפרט ומכל המשפחה בכלל.
השוטר החוקר שימש כפרשן כשאמר לה עי ברור כי היא הוכחה להיותה אישה מוכה שנופלת בפח שטומן לה בעל אלים, והולכת שבי אחרי דברי הפיוסין והכיבושין שלו…
האישה סיפרה כי מעז יצא מתוק: הם עברו טיפול זוגי ומערכת היחסים שלהם שבה לאיתנה. אין בבית כל גילוי של אלימות מכל סוג שהוא- לא מילולית ולא פיזית. קלועה וכלואה במצב של חוסר אונים, תינתה באוזנינו האישה את צרותיה: היא סיפרה לנו שהחוקרים איימו עליה כי ביטול התלונה עלול לגרום להאשמתה בעדות שקר. היא נבהלה ונבעתה. הבעתה נבעה גם מהמשמעות שעלולה להיות להשלכות המשך הטיפול בתלונה שהגישה נגד בעלה.
גורלה ומסלולה של התלונה
מה עושים כאשר המשטרה מסרבת לבטל את התלונה? מתחיל מסלול הטיפול הרגיל בתלונות מסוג זה: חקירה, העברת התיק לפרקליטות והחלטה האם יש מקום להגשת כתב אישום? גם אם הזוג התגבר על המשבר והחל לשקם את יחסיו, עצם ריחופה של התלונה כעננה כבדה הרובצת ומאיימת על חייהם הזוגיים מעכירה את האווירה ומעיבה על החיים. האישה עשויה להיות מוזמנת להעיד נגד בעלה ובכך לפרום את מה שהחל להירקם.
מצב זה נובע ממה שמכונה בלשון בלתי קורקטית בכינוי- כסת”ח ( כיסוי תחת). הן המשטרה והן התביעה רוצות לכסות עצמן כך שאם בעתיד יקרה משהו, בהגשת כתב אישום מועברת האחריות כולה אל השופט.
אין כל ספק כי לא בכל המקרים שבהם אישה רוצה לחזור מתלונתה מדובר בתסמונת “האישה המוכה”, ולכן הסירוב לביטול התלונה הוא שרירותי ( ולא את- שערורייתי). הוא אינו מנומק. אין גם ספק כי תלונות שנבעו מסערת רגשות שהיה לה מניע וסיבה חרגו מפרופורציות. בהן מוגשות בעידנא דריתחא. הן הועצמו והועשרו בדרמטיזציה, בלהט, בסערת רגשות. הזבוב הפך לפיל. ויכוח קטן, שגרתי, גלש והידרדר אל מקום שאיש לא התכוון להגיע אליו.
מה הפתרון?
הפתרון ודאי אינו בהפלת התיק- תרתי משמע- אל בית המשפט, תהליך שעלול להחריף את היחסים במקום לאפשר את שיקומם. לדעתנו, על פי מיטב הידע המקצועי ושיקול הדעת, נכון וראוי להידרש לסוגייה זו כמו אל מקרים של אחזקת סם ושימוש בו לצריכה עצמית בלבד, שבהם הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מאפשרת סגירת תיק על ידי המשטרה בכפוף לשינויים הכרחיים ותוך תיקון מתחייב של החוק הקיים בנושא זה.
הגשת כתב אישום בתלונה על אלימות בין בני זוג בגין ויכוח סתמי מכביד על המערכת. הוא מעמיס עליה, העמוסה בלאו הכי, עומס מיותר. אשר כל כן חשוב ונכון לקבוע תנאי סף מספיקים לסגירת תיקים בנושא אלימות במשפחה בתחנת המשטרה שבה מוגשת התלונה, כפי שנסגרים בה נושאים כגון סכסוכי שנים, שבהן הצד הנפגע חוזר בו מהתלונה.
חשוב להבין, כי סירובה של המשטרה לאפשר לאישה לחזור בה מתלונתה, על אף שניתן לעמוד על כנות ועל טוהר כוונותיה בבקשתה בו, גורם להרס משפחות. במקום לאפשר לבני הזוג לרקום מערכת יחסים טובה ואיתנה- בהחלטה שרירותית פורמים את המרקם העדין.