התקשורת מאוד אוהבת את התחום הפלילי ואפשר להבין אותה. מדובר בתחום רווי יצרים, טרגדיות ודרמות שלעתים מלווים בפרטים מזעזעים – זה הבשר של העיתונות. זה מעניין אנשים והם אוהבים לקרוא, לשמוע ולראות חדשות העוסקות בכך.
הבעיה היא בניואנסים.
כמו בעיתונות הספורט, גם בעיתונות הפלילים יש היסחפות בהגדרות ובתיאורים. קחו את הכתבה הזאת שפורסמה במאקו בפרשת הרימון שהושלך על סוכנות סובארו בת”א.
נכון שהוגש כתב אישום, אך המשפט טרם החל ובטח שאין הרשעה. זה לא מפריע לכתב לתאר אותם כ”כנופיה”. הוא לא לבד, כל יום אני קוראת כתבות על הגשת כתבי אישום כנגד “עבריינים ” , “עברייני מין ” , “מסוכנים לציבור” , “כנופיית פשע”, “סוחרי סמים”, “פדופילים” ועוד.
הרייטינג האפסי של הזיכוי
ידיעות אלו מתפרסמות בהרחבה עם מידע רב על הפרשה והנאשמים, גם אם היא רק בתחילתה והחשוד הוא עדיין חשוד חף מפשע, והנאשם הוא רק נאשם ולא מורשע . ואז מגיע היום בו המשפט הפלילי מסתיים בזיכוי מלא או מחמת הספק, אבל רק במקרים בודדים טורחים לפרסם זאת.
מדוע? לא מגיע לציבור לדעת שהחשדות /אישומים בוטלו ? כנראה זה כבר לא מעניין ולא מביא רייטינג.
או שכן…
יצירת קשר בוואטסאפ