המשמעות המשפטית של איומים וסחיטה באיומים

משפחת אלפרון שוב בכותרות והפעם זה הבן אלעד, שמעצרו הוארך בשבועיים, בעקבות טענת המשטרה כי כי סחט שני אנשי עסקים באיומים.

קו ההגנה של פרקליטי אלפרון הצעיר היה שהמשטרה נטפלת אליו בשל “ייחוסו”. לעומתם, השופט בני שגיא כתב בהחלטתו כי אלפרון השתמש בייחוסו על מנת לסחוט: “”דומני כי הסיטואציה העובדתית, כמו גם ניסיון החיים, אינו מאפשר לקבל חלקים נרחבים מטענה זו. לו היה החשוד חייל אנונימי, בנו של אנונימי, ספק בעיני אם היה מוזמן לפגישה כלשהי לצורך עזרה לגיטימית בגביית חוב ישן”.

האם ה”ייחוס” של אלעד אלפרון יעמוד לטובתו או לרועץ במידה ויועמד לדין – זאת נגע רק בהמשך, אך בינתיים רציתי להתעכב על המשמעות הפלילית והמשפטית של המונחים “סחיטה” ו- “סחיטה באיומים”.

מהי עבירת איומים ומהו העונש עליה?

עבירת איומים על פי חוק העונשין היא מצב בו אדם נוקט באיום על אדם אחר בכל דרך שהיא. איומים נחשבים כעבירה כשמדובר במצבים של איומים על אדם בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר – וכאשר איומים אלו נעשים בכוונה כדי להפחיד את האדם או להרגיזו.

חשוב לי לציין, כי עבירת איומים אפשרית לא רק בעת איום על אדם שנוכח פיסית בסמוך לאדם המאיים, אלא גם באמצעות מכשיר טלפון או כל דרך אחרת, שבסופה מועבר האיום מהמאיים אל המאוים (כולל צד שלישי שמעביר את האיום).

העונש הקבוע בחוק בגין עבירת איומים הינו עונש של עד 3 שנות מאסר. מניסיוני אוכל לומר, כי נאשמים שזו עבירה ראשונה שלהם ואין להם עבר פלילי, צפויים לעונש קל יותר של מאסר על תנאי או אפילו אי הרשעה.

מהי עבירת סחיטה באיומים ומהו העונש עליה?

עבירת סחיטה באיומים חמורה יותר מאשר עבירת איומים . עבירת סחיטה באיומים נחשבת ככזו על פי החוק, במצב של איום על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר – בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם. כמו כן, סחיטה באיומים היא איום על אדם לפרסם או להימנע מלפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או הטלת אימה על אדם בדרך אחרת, והכל כדי להניא את האדם לעשות מעשה או להימנע מלעשות מעשה שהוא רשאי לעשות על פי החוק.

העונש על עבירת סחיטה באיומים , שהיא כאמור חמורה יותר מעבירת איומים , הוא עד 9 שנות מאסר ומשתנה על פי הנסיבות בכל מקרה לגופו.

דרכו של בית המשפט בסוגיית סחיטה באיומים

כעורכת דין פלילית אשתף אתכם ואספר, כי כיום מערכת המשפט בישראל רואה בעבירה של סחיטה באיומים כאקט חמור מאוד הפוגע בסדרי החברה. בית המשפט גורס כי ניצול חולשתו של אדם בצורה של איום על בטחונו ושלומו, והטלת מורא עליו על מנת להשיג דבר מהקורבן, מחייבת ענישה כבדה.

הטענה היא כי עבירות של סחיטה באיומים הן עבירות שכיחות, אך קשה מאוד למשטרה לחשוף אותן עקב חשש המאוימים לפנות לרשויות האכיפה. על כן, ברגע שנתפס עבריין סחיטה באיומים , בית המשפט מוצא לנכון להטיל עליו עונש כבד, שיש בו מענה לצורך לגמול לעבריין, אך גם למען יראו וייראו.

יחד עם זאת, כסנגורים, אנו דורשים מבית המשפט להתחשב בעובדות המקרה לגופו ובנסיבות האישיות של הנאשם. לעיתים אנשים נקלעים למצב, שבו הם מבצעים עבירת סחיטה באיומים מתוך מצב של מצוקה וחולשה, כאשר לא מדובר בפרופיל של עבריינים פליליים.