מדי שנה, בתהליך אשר מגמתו ברורה ומדאיגה והזמן שבו מתפשטת התופעה אל גילאים הולכים וצעירים מתקצר והולך, אנחנו עדים לבעייתיות הגדולה הכרוכה בשתיית אלכוהול של צעירים.
בעוד עד לפני כעשרים שנה רווחה תופעת השתייה בקרב אזרחים בגירים מבחינת החוק, כיום אני, כעורכת דין פלילית המתמחה, בין השאר, בעבירות קטינים, נוכחת- לחרדתי- לדעת, כי גיל השותים לשכרה הולך ופוחת.
תופעת השתייה היא רעה חולה המחליאה כל חלקה טובה ובריאה. גיל הנאשמים ומורשעים בביצוע עבירות תחת השפעת אלכוהול הולך ויורד.
אחת התופעות שאני, כמו גם רבים העוסקים בתחום מהיבטיו השונים, מזהה, היא, ריבוי מספר הצעירים אשר, לפי עדותם, נגררו לשתייה בגלל לחץ חברתי להיראות ולהיחשב כנורמטיבי. מיהו נורמטיבי? מי ששותה. וכך, מי שמעולם לא הייתה להם כל משיכה וכל נגיעה אל הטיפה המרה מוצאים עצמם שותים רק משום שהם חוששים להיראות כמי שאינם זורמים עם החבר’ה.
אני מבקשת להידרש לסוגיה זו על פי שני מקרים.
במה ובמי דברים אמורים?
ניצן, ילד נעים הליכות, ביישן, היה מעורב בתגרה כשהוא שתוי. הנער שהיה מעורב עמו בקטטה שוחרר, אף שהוא יזם עת המגע וחתר למימושו, מאחר שלא היה שיכור בזמן התגרה. נשאלת השאלה, האם השוטרים, אשר שחררו את הנער שלא נחשד כשתוי בזמן האירוע, עשו את המעשה המתבקש והנכון?
אמנם, ניצן נמצא מראש בעמדת נחיתות מאחר שהוא נמצא שתוי, אבל האם עובדה זו כשלעצמה די בה כדי להרשיעו כמי שיזם את התגרה? על מנת לקבל תמונה מפורטת של כל פרטי האירוע חשוב לבדוק אותו לעומק וביסודיות. יש סיכוי סביר בהחלט לכך שבמידה שתימצא אפשרות להביא עדויות תומכות ממי שהיו עדים לתגרה לכך שלא ניצן הוא שיזם את הקטטה והתחיל בה, מה גם שלא נגרם כל נזק פיסי למקום, תימנע פתיחת הליך פלילי נגד ניצן.
מקרה נוסף:
סיגל, נערה בת 16, בת בכורה במשפחתה, השתתפה במסיבה שנערכה בבית אחד מחבריה לשכבה. במסיבה זרמה כמות רבה של אלכוהול. שבוע לאחר מועד המסיבה התלוננה סיגל במשטרה כי היתה קרבן של אונס קבוצתי בשלהי המסיבה. עד כמה קבילה עשויה להית תלונתה של מי שהיתה באותו ערב שתויה ורוויית אלכוהול?
כאשר נערה מגישה תלונה על כך שבוצע בה, לטענתה, אונס יש לתחקר באופן יסודי את נסיבות האירוע. חשוב לשמוע עדויות של מי שנכחו במסיבה ולברר, האם היא שתתה מרצונה ומיוזמתה או שאולצה והוכרחה לשתות לשכרה, האם המעשה בוצע בהסכמה או בכפייה. חשוב להדגיש, כי במידה שהעבירה בוצעה בהעדר שיקול דעת ובהשפעת אלכוהול, עדיין פשע הוא פשע אף שקיימת סבירות קרובה לוודאות כי אלמלא התקיימו הנסיבות המיוחדות שאפשרו את ביצוע הפשע, הוא לא היה מתבצע כלל ועיקר.