לאחרונה פורסמה באתר “מקור ראשון” כתבה הסוקרת את התנהלותה של הפרקליטה דפנה אברמוביץ’ מפרקליטות מחוז ירושלים, התנהלות שהובילה לפגיעה בזכויותיהם של חשודים ונאשמים שונים. בכתבה זו הובאו מספר מקרים שבהם התנהלות הפרקליטה הייתה מעוררת מחלוקת.
כך למשל, הובא מקרה שבו גבר הואשם בביצוע מעשים מגונים בשתי קטינות לפני מספר שנים. בחוות הדעת של חוקרת הילדים נכתב כי היא מתקשה להעריך את מהימנות הדברים של הקטינה, אבל לאחר שיחה שקיבלה מגורם בפרקליטות, היא שינתה את דבריה באופן מהותי וכתבה כי להערכתה הילדה חוותה סיטואציה מינית עם הנאשם. מאוחר יותר, לקראת השלבים הסופיים של ההליך, התברר כי מי ששוחח עם חוקרת הילדים היא הפרקליטה אברמוביץ’ בעצמה. בעקבות גילוי זה הוחלט שהנאשם יזוכה.
בכתבה מתוארים מקרים נוספים שמעמידים בספק את אופן תפקודה של הפרקליטה, ומעלים סימני שאלה גדולים באשר להתנהלות הפרקליטות בתיקים פליליים – מה שבמקרים מסוימים, עלול להשפיע באופן ישיר על חייהם של חשודים ונאשמים: מעצר ממושך, סבל עצום למשפחה, פגיעה בשם הטוב ועוד.
גם אני כסנגורית פלילית נתקלתי במספר מקרים שבהם הפרקליטות התנהלה באופן מעורר מחלוקת. הנה מספר דוגמאות:
- פרקליטה הסתירה ראיה משמעותית, וזאת מכיוון מכך שהגרסה של המתלוננת לא הגיונית. רק אחרי החלטת בית משפט נחשפה הראיה.
- פרקליטה הציגה למומחה מטעם ההגנה מאמר אשר חלקו לא קריא, וזאת מכיוון שהמאמר תומך בעדות המומחה.
- פרקליטה לא העבירה גרסאות של מתלוננת והדבר התגלה להגנה רק אחרי שהמתלוננת העידה, ובכך גרמה להחזרת המתלוננת לדוכן העדים שוב.
- פרקליטה הטעתה את בית משפט וטענה כי מצבה הנפשי של המתלוננת קשה, כאשר התברר ההפך.
האם יש חפים מפשע שהורשעו בעקבות התנהלות הפרקליטות?
מקרים אלו והמקרים המתוארים בכתבה על הפרקליטה ב”מקור ראשון”, הם חמורים בכל קנה מידה. זו ההזדמנות להזכיר כי הפרקליטות (והדבר לקוח מתוך אתר פרקליטות המדינה) היא חלק מהרשות המבצעת בישראל והיא חלק ממשרד המשפטים. הפרקליטות נחשבת חלק בלתי נפרד ממערכת אכיפת החוק – ולכן התנהלות בעייתית שכזו מטעם גוף שמצופה ממנו יותר מכל גוף אחר להתנהל ביושרה, מעוררת תהיה גדולה.
מה שהובא כאן הוא אולי דוגמא בלבד. לא מן הנמנע שישנם מקרים רבים ואחרים שעדיין לא ידועים, ושבהם הפרקליטות, רק כדי להוביל לכתב אישום ולהרשעה, מתנהלת באופן שנוי במחלוקת. אני בהחלט נוטה להאמין שיש נאשמים חפים מפשע שהורשעו במעשים המיוחסים להם, כתוצאה מכך שהפרקליטות הסתירה ממצאים או לא אמרה אמת לגבי חומרי חקירה. במיוחד הדבר אמור על גברים בתיקי עבירות מין, בהם ישנה נטייה לתמוך אוטומטית בגרסאות המסופקות על ידי המתלוננות.
בשורה התחתונה – דרוש פיקוח הדוק הרבה יותר על הפרקליטות, על מנת שמקרים מהסוג הזה לא יחזרו על עצמם.
יצירת קשר בוואטסאפ